אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

שלום לך,

לאחרונה התארחנו (בנפרד) בפודקאסט "מטפלים בנו" ושמחנו להקליט כל אחת פרק. אנחנו שמחות לחלוק עמכם את הפרק הראשון שבו דורית מדברת עם עינת על EMDR באופן כללי.

לאחר עליתו של הפרק לאוויר, נשלחו על ידי המאזינים מספר שאלות חשובות ומענינות שהחלטנו לשתף גם פה - שתהנו מהטוב הזה גם אתם.

להאזנה לפרק לחצו כאן

לפני הכל חשוב להגיד ששום פודקאסט או מענה לשאלות ברשת לא יכול להחליף הדרכה טובה.

יש לנו קהילת מדריכים מוכשרים, בעלי ידע רב ונרחב ובעלי ניסיון. העבודה הטיפולית מכל סוג וכל שכן עבודת טראומה דורשת מהמטפלים הרבה משאבים, כוחות, יכולות ואחד המקומות החשובים לבנות ולהיבנות מהבחינה הזאת היא ההדרכה. משהו לא יושב לכם? יש אי נוחות או ספק? דברו עם מדריך או מדריכה שיחזיקו איתכם את התהליך ויאפשרו לכם למידה מעמיקה. EMDR היא פסיכותרפיה ולא איזה טריק טיפולי, נדרשת החזקה, הבנה של התיאוריה לצד התנסות ולמידה של המטפל. כמו בכל פסיכותרפיה, הקשר הטיפולי והיחסים הם חלק חשוב שיש להתייחס אליו וכמובן שיש גם תהליכים של העברה והעברה נגדית שדורשים התבוננות מזווית נוספת והחזקה של מודעות כפולה גם מצד המטפל. זה מתחבר לשאלה הראשונה לגבי טיפול עצמי.

 שאלה 1 - האם EMDR יכול לעזור למטפלים עצמם (טראומה משנית), שחשופים להרבה סיפורים קשים?

מה ההבדל בין מטפל המפתח סימפטומים פוסט טראומטים כתוצאה מהחשיפה בעבודתו לבין כל מטופל אחר?

על כן בוודאי שEMDR יכול לעזור גם למטפלים ולנו יש גם אפשרות לטפל בעצמנו.

עד גבול מסויים, בהחלט אפשר ואף רצוי לטפל בנו בעצמנו. מי שניסה לעשות לעצמו EMDR בוודאי שם לב שזה לא כל כך פשוט להשלים תהליך או לעבד לעומק תכנים. זה אפשרי באופן חלקי. כמו שגם עיסוי, אפשר לעשות לעצמך באופן חלקי אבל לפעמים יש צורך בעזרה מבחוץ. ועדיין, חשוב שנשתמש בעצמנו במה שאנחנו מלמדים את המטופלים שלנו ונעבור בעצמנו תהליכים. משהו תקוע? כואב, מטריד? שבו רגע עם הרטטים, תשאלו את עצמכם את השאלות של שלב 3, תעשו כמה סטים ואולי גם פלוט-בק, תתפלאו לאן זה ייקח אתכם. לא בהכרח צריך להגיע ל Sud =0 לצד Voc=7 וגוף נקי. לא פעם מספיק לשחרר מעט את התקיעות שבה אנחנו שרויים ומערכת עיבוד המידע שלנו כבר תמשיך ותשלים את העבודה באופן עצמאי.

לצד טיפול עצמי, עלינו לנהוג באחריות, אם אנחנו מזהים תסמינים של שחיקה, של טראומה משנית או עקיפה או אפילו אפילו של PTSD, חשוב שנפנה לקבלת עזרה בעצמנו ומה יכול להיות טוב יותר לכך מאשר טיפול EMDR? לטעמי, טיפול בEMDR הוא משהו שכל מטפל בEMDR צריך לחוות בעצמו כדי להבין לעומק את החוויה הטיפולית שהוא מזמין את מטופליו לעבור. לא פעם טיפול שכזה יהיה ההדרכה הכי טובה שתוכלו לקחת ובפעמים אחרות זה פשוט יעזור לכם. אז בבקשה, אל תחכו לתסמינים של שחיקה או פגיעה פרגנו לעצמכם טיפול.

שאלה 2  - במצב אקוטי כמו המלחמה באיראן, איך עושים עבודת משאבים שנראה שאין גישה למשאבים או שלא התבססו משאבים בעבר להיעזר בהם?

משאבים. מה עושים שאין משאבים? לומדים לזהות משאבים שלא שמנו אליהם לב, קטנים כגדולים. מעטים האנשים שאין להם בכלל בכלל משאבים. לא פעם אנחנו מתייחסים למונח הזה בכובד ומחפשים משאבים גדולים. לאדם צמא, כוס מים היא משאב. אם יש בן משפחה אחד, חבר או חברה, חיית מחמד, או אפילו "רק" שיר אהוב - כל אלו משאבים. גם חתול שמגרגר לידי, או כוס קפה טובה יכולים להפוך למשאב. חשוב לעזור לאנשים לא רק לראות את "חצי הכוס המלאה" אלא את העובדה שיש בכלל כוס ושיש בה משהו… אמונה ורוחניות הם משאבים שאפשר להתחבר אליהם וכאשר נדמה שאין משאבים זמינים, המפגש הטיפולי, הזמן המשותף במטרה להחלמה הוא משאב ראשוני שיש להנכיח. גם אם אין אפשרות להחזיק שום דבר נעים / נינוח / רגוע / מהנה / בטוח העובדה שאני כאן איתך עכשיו היא התחלה של משהו, הנשימה שלנו יחד. כשאין לנו יכולת למצוא בעצמנו משאב, נחפש השראה דרך אנשים אחרים, דמויות, בעלי חיים ואפילו הכוחות שבטבע. השמש שכל יום זורחת, הרוח שנושבת והטבע שמתחדש בקצב העונות. נלמד יחד להיות בקשיבות למשהו פרט לכאב ולסבל ולאט לאט נרחיב את החוויה הזאת. זה לא בהכרח צריך להיות בישיבה שקטה, בעינים עצומות ונשימה רגועה, זה יכול להיות בתפילה, בתנועה, בפעילות, בישול או כל דבר אחר שמאפשר למטופל להיות בחוויה, נוכח ומחובר ולא רק לסבל שכאן ועכשיו אלא גם למשהו אחר במקום וזמן אחר.

במלחמה ראינו כמה סולידריות ועזרה הדדית יש מסביב, אנשים שעוזרים לזרים, אנשים שמפגינים עבור שחרור של אנשים שהם לא מכירים, זה יכול להיות דוגמה להשראה, כל אחד ועולם הערכים והאמונות שלו. אפשר למצוא, צריך רק להיות סבלני ולחפש דברים קטנים שלאט לאט יתאספו לכדי משמעות. אפשר להשתמש בEMDR גם כדי לבנות משאבים למשל בפרוצדורת הRDI של קורן ולידס.

למשל במלחמה, מטופלת סיפרה שהיא בכלל לא הולכת לממד, לא אכפת לה למות, אין לה כח לקום. למרות שיש לה ממד בדירה, אין לה כוחות לסדר את הממד או לקום בלילה. עשינו עבודה משולבת, גם עבודה עם הילדה הפנימית שלאף אחד לא היה כח לקום אליה, להגן עליה ולשמור עליה וגם עבודת חיזוק משאבי עתיד - RDI עם הילדה הפנימית. המון המון שזירות שבהן אני עוזרת לה להבין מה הילדה צריכה, מה היא מבקשת ויחד אנחנו מנגישות לה את הצרכים - בדמיון, בליווי של גירוי בילטראלי עצמי עדין, בחיבוק פרפר איטי.

למחרת היא כתבה לי שהולכת לישון בממד כדי שלא תצטרך לקום אם תהיה אזעקה.

 שאלה 3  - איך מתווכים את הטיפול בEMDR שמצפים לקסם, אבל זה לוקח זמן. ואם עושים EMDR מוקדם מידי הם נבהלים ועוזבים את הטיפול.

אני לא ממש משווקת את הטיפול, אני מסבירה בפשטות, עם מעט מאוד מילים ועם דוגמאות ומטאפורות. בדיוק כמו שאני לא משווקת טיפול באופן כללי. הטיפול שאנחנו מציעים הוא טיפול מבחירה. אדם שבחר לבוא לטיפול, בחר לבוא לבעל מקצוע שהמומחיות שלו היא טיפול. באילו גישות ושיטות אני עובדת - זה כבר פחות רלוונטי ומה שחשוב הוא שיש לי את המומחיות בתחומים אלה. בדיוק כמו שאנחנו לא מתערבת לבעל מקצוע אחר בשיטות הפעולה שלו וסומכת על המקצועיות שלו, כך אני דורשת גם ממטופלי. לרופא השיניים אני לא אומרת באילו חומרים להשתמש ואת הארכיטקט אני לא מלמדת איך לתכנן את חוזק המבנה ויכולת העמודים לשאת את התקרה. אני סומכת ובונה על המיומנות והמקצועיות שלהם. כך גם בטיפול, אנחנו המומחה, לכן באו אלינו ומבקשים את עזרתנו. כמובן שאני נותנת מידע ועונה על שאלות, מסבירה ומנסה להבין היכן החששות. אבל אני לא מנסה לשכנע, מבחינתי אם המטופל מבקש את עזרתי, אני אעשה כל שביכולתי לעזור לו בדרך הטובה ביותר שאני יודעת. נכון להיום זה EMDR והמחקר הנרחב בתחום נותן לנו את הגיבוי לכך.

לגבי הציפיות, אני מציעה לתאם אותן מראש. אנחנו לא קוסמים ו EMDR זה לא קסם. לפעמים במקרים מסויימים זה עובד נורא מהר, אבל זה רק לפעמים ולא תמיד וחשוב להבין שככל שהבעיה יותר מורכבת כך הטיפול יותר מורכב. זאת האחריות של המטפל להתקדם בקצב שמותאם ליכולות של המטופל ולאו דווקא לרצונות של המטופל וכל הזמן לשמור עליו. לעתים השמירה על המטופל ועל המרחב תגרום למטופל לעזוב. זאת זכותו והבחירה שלו. אנחנו לא יכולים ולא צריכים להציל את כולם כל הזמן. החובה שלנו היא לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים ויודעים.

שאלה 4  - איך יודעים מתי ואיך להיעזר, בפרוטוקול או פרוטוקולים בכללי

השאלה של מתי, היא מבחינתי, כשצריך… כלומר כשיש סבל, תקיעות, קושי, סימפטומים - כלומר כאשר אדם מגיע לטיפול, לתפיסתי כדאי מאוד להשתמש בחשיבת AIP להמשגה והבנה של המקרה ובפרוטוקול הEMDR לעיבוד זיכרונות כדי לאפשר למטופל להרגיש טוב יותר, להחלים ולצמוח.

צר לי להיות משביתת שמחות ופרוטוקולים. לטעמי יש קודם כל פרוטוקול אחד שמטפל EMDR באמת צריך לדעת. וזה הפרוטוקול הבסיסי. אבל וזה אבל גדול, אנחנו צריכים להכיר את הפרוטוקול על בוריו, להבין אותו לעומק במנעד של רבדים ומשמעויות. ככל שנעמיק בהבנה של הפרוטוקול הבסיסי נוכל לתת מענה לצרכים השונים של המטופלים שלנו. EMDR זאת פסיכותרפיה לא טכניקה של פרוטוקולים… כשיש לנו הבנה מעמיקה של הAIP ושל הפרוטוקול הבסיסי יהיה לנו קל יותר להשתמש בפרוטוקול בצורתו הפשוטה כשאפשר (וברוב המקרים אפשר) או לעשות את ההתאמות והדיוקים שהמטופל שלנו צריך. חשוב מאוד, שכאשר צריך, נוכל להתאים את הפרוטוקול למטופל ולא ננסה להתאים את המטופל לפרוטוקול מה שעשוי לגרום לרה-טראומטיזצה. היכולת הזאת להתאים את הפרוטוקול היא מיומנות הנגזרת מהפנמה טובה של הAIP והפרוטוקול. כאשר יש לנו הבנה עמוקה של הפרוטוקול יהיה לנו גם פשוט להבין פרוצדורות ופרוטוקולים אחרים שרובם ככולם מבוססים על הפרוטוקול הבסיסי.

לנעמי רביד ולי יש קורס על הפרוטוקול הבסיסי. זאת לא ההכשרה הבסיסית, זאת העמקה. קורס המיועד למי שכבר למד EMDR בהכשרה בסיסית ומבקש להעמיק עוד. זה קורס של למעלה מארבע שעות, הוא זמין און-ליין, כך שאפשר לראות אותו בזמן שלכם בקצב שלכם. להריץ קדימה ואחורה ולראות שוב אם צריך. הקורס גם מלווה בתרגילים והדגמות המאפשרים את הלמידה המעמיקה.

מצורף לכם כאן קישור לרכישה מוזלת של הקורס, צ'ופר למאזיני הפודקסט.

שאלה 5  - איך מגשרים על פערים בין אנשים והמשאבים בעבודה קבוצתית

זאת האומנות של טיפול EMDR בקבוצה… התפקיד של המנחים בקבוצה הוא לבנות רשת של משאבים בתוך הקבוצה כך שבלי קשר למשאבים חיצוניים חברי הקבוצה יפתחו יחד משאבים, ילמדו אחד מהשני איך להשתמש במשאבים ויהפכו אחד למשאב של האחר. זאת לצד התפקיד של המנחים להיות משאב עבור הקבוצה במודלינג של ויסות, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. כמובן שזה מאוד תלוי באופי הקבוצה, במבנה שלה ובמשך הזמן של הקבוצה. עלינו לזכור שבמרחב הקבוצתי אנחנו מלמדים ויסות גם דרך הנחיה שומרת שאינה מאפשרת חשיפה לא מותאמת של חומרים טראומטיים, כדי שלא תהיה "הדבקה" ודרך יצירת קשר אמפתי בין החברים המאפשר העברה של משאבים בין המשתתפים.

אפשר לעשות עבודה קבוצתית מאוד משמעותית וחזקה בעזרת EMDR, כאשר אנחנו שומרים על גבולות טובים, יציבות, ויסות והגדרות מדוייקות של תהליכי העבודה. זה תחום שלם של טיפול שכדאי להעמיק בו דרך הדרכה מתאימה.

מזמינות אתכם להעמיק את הידע בתחום דרך הקורס הדיגיטלי שלנו, מצרפות כאן קישור לקורס.

שאלה 6  - האם EMDR הוא פרוטוקול נוקשה או שיש בו גם גמישות?

בבסיס הEMDR יש לצד תיאוריה רחבה גם פרוטוקול ברור. זה לא הופך את הפסיכותרפיה הזאת לנוקשה, להיפך. הפרוטוקול הוא בסיס בטוח שממנו אפשר לפתח גמישות ויצירתיות בהתאם לצרכים של המטופל. הפרוטוקול הוא כמו הקשת בענן, צבעי יסוד המסודרים בסדר קבוע ויוצרים תופעה עוצרת נשימה, מרהיבה. מה קורה כשאנחנו רואים קשת? לא פעם אנחנו עוצרים, מתבוננים, אומרים למי שלידנו "תראה קשת!" כמובן שאנחנו גם עוצרים ומצלמים וזאת למרות שראינו קשת המון פעמים בעבר. זה פשוט מרהיב. מרהיב בפשוטתו וכל כך מרגש - כך גם הפרוטוקול הבסיסי. 8 שלבים שכאשר הם מסודרים לפי הסדר הקבוע, יוצרים תופעה מרהיבה. במקביל, צבעי היסוד של הקשת הם פוטנציאל ליצירה של אומנות.

האתגר הוא לא להתפתות לפוטנציאל הגדול לגמישות ויצרתיות כאשר אין צורך בכך. לשמור על פשטות ודיוק ו"היצמדות" לפרוטוקול כשאפשר. מנסיוני אני יודעת, כמה שיותר עובדים לפי הפרוטוקול, כך זה עובד יותר טוב. אבל, כאשר צריך להגמיש, זאת החובה האתית שלנו לדייק מה שנכון למטופל, להתגמש ולמצוא את הדרך להניע את תהליך עיבוד המידע והחיבור למשאבים.

אנחנו תמיד שמחות לשיתופי פעולה המקדמים את הידע בEMDR מיד כשיתפרסם הפרק שבו השתתפה נעמי, נשמח לשתף גם אותו.

Save the Date - יום הדרכה חדש!

היות וEMDR היא פסיכותרפיה ולא שיטה או טכניקה, העברה והעברה נגדית הם חלק בלתי נפרד ממה שקורה בחדר. ביום ההדרכה הקרוב נעסוק בנושא בהתמקדות על היחודיות והשוני של העברה והעברה נגדית בטיפולי EMDR. כמיטב המסורת יום ההדרכה יתקיים בצורה היברידית. מפגש אנושי עמוק - בחדרה, וחיבור טכנולוגי - דרך הזום. כתמיד, יום ההדרכה יוקלט ויהיה זמין לצפייה.

ההרשמה תיפתח בקרוב, בינתיים שריינו את התאריך ביומן.

שלב 8 ממשיכות לעבד - השיתופים שלכם

יובל: תודה לכן, כתוב נפלא ובהיר, מרחיב את הפרספקטיבה על שלב 6 ומעורר מחשבות.

תודה יובל, שמחות לשמוע שזה מרחיב, זאת בדיוק הכוונה שלנו. נקווה שתרגיש ככה גם בהמשך.

ענת: תודה דורית ונעמי

האופן שבו אתן כותבות מחזיר אותי תמיד לבסיס הבטוח, לתחושת המשמעות שלי כמטפלת וכאדם. לאנושיות הפשוטה מתוך הידע של עולם ה emdr.

הלוואי שתקבצו הכל לחוברת שווה במיוחד.

תודה ענת, איזה כיף לשמוע ולקרוא. זאת בדיוק המטרה שלנו. לחזור בעצמנו ולאפשר לאחרות את הבסיס הבטוח שממנו אפשר לצמוח.

אנחנו שוקלות ברצינות את נושא החוברת אבל זה עוד קצת מוקדם. כנראה פרוייקט לשנת 2026, שתבוא עלינו לטובה.

ליטל:

תודה לכן על עוד ניוזלטר (אין לזה מילה בעברית? :)) מרתק, מרענן, ופותח ערוצי חשיבה.

חשבתי לעצמי איך ההתייחסות לגוף היתה בעבר שולית, כמעט ולא נשאלה או ננגעה, והרגש והמחשבות זכו לקבל את יראת הכבוד.

כמה פספסנו כאנשי מקצוע, וכמה משמעותית הידיעה שהגוף הוא חלק ארי ולא שולי בתוך התהליך של הריפוי.

תודה על השיר של וולך, נפלא.

תודה

תודה ליטל, אכן נדמה כי במשך עידנים הפוריטניות מחקה את החיבור לגוף ובכך מנעה חלק חשוב בהחלמה והשתיקה מימד משמעותי של הזיכרון.

החיבור גם למימד הגופני מאפשר לטיפול להיות כל כך הרבה יותר הוליסטי.

אגב, ניוזלטר בעברית הוא עלון מידע, או פרסום מקוון. אתגרת אותנו לחפש מלה מתאימה.

קרן: תודה רבה דורית ונעמי

זה כל כך מלמד ומעשיר לקרוא את ההודעות מכן

וכל פעם אתן מאירות את עיני למשהו נוסף שטוב לדייק בו ומעבות עוד את עומק התהליך

כמובן גם קשה להתעלם מהאופן שבו הכל כתוב בצורה מזמינה ויפה

זכינו!

תודה קרן יקרה, אנחנו כל כך שמחות לשמוע והמשוב שלך משמעותי לנו!

הניוזלטרים הקודמים ועוד הפתעות בספריית הניוזלטרים שלנו.